Peirush HaRosh Nedarim 3a – פירוש הרא"ש נדרים ג.‏ – Shas HaMeforash

גמרא

פירוש

אֶלָּא לָאו דַּוְוקָא זִימְנִין מְפָרֵשׁ הָהוּא דִּפְתַח בְּרֵישָׁא זִימְנִין הָהוּא דְּסָלֵיק מְפָרֵשׁ בְּרֵישָׁא וְאִיבָּעֵית אֵימָא יָדוֹת אַיְּידֵי דְּאָתְיָין מִדְּרָשָׁא מְפָרֵשׁ לְהוֹן בְּרֵישָׁא. וְלִיפְתַּח הָדֵין בְּרֵישָׁא מִיפְתָּח פָּתַח בְּכִינּוּיִין דְּאוֹרָיְיתָא בְּרֵישָׁא וַהֲדַר מְפָרֵשׁ יָדוֹת דְּאָתְיָין לֵיהּ מִדְּרָשָׁא. הָנִיחָא לְמַאן דְּאָמַר כִּינּוּיִין לְשׁוֹן נָכְרִים הֵן אֶלָּא למ״דלְמַאן דְּאָמַר לָשׁוֹן שֶׁבָּדוּ לָהֶן חֲכָמִים לִהְיוֹת נוֹדֵר בּוֹ מַאי אִיכָּא לְמֵימַר. מִי קָתָנֵי יָדוֹת וְלָאו חַסּוֹרֵי קָא מְחַסְּרַתְּ לַהּ אַקְדֵּים נָמֵי וּתְנִי יָדוֹת כָּל יְדוֹת נְדָרִים כִּנְדָרִים וְכׇל כִּינּוּיֵי נְדָרִים כִּנְדָרִים וְאֵלּוּ הֵן יָדוֹת הָאוֹמֵר לַחֲבֵירוֹ וְאֵלּוּ הֵן כִּינּוּיִין קוּנָּם קוּנָּח קוּנָּס. וְיָדוֹת הֵיכָא כְּתִיב {במדבר ו׳:ב׳} אִישׁ כִּי יַפְלִיא לִנְדּוֹר נֶדֶר נָזִיר לְהַזִּיר לַה׳ וְתַנְיָא נָזִיר לְהַזִּיר לַעֲשׂוֹת כִּינּוּיֵי נְזִירוּת כִּנְזִירוּת וִידוֹת נְזִירוּת כִּנְזִירוּת. אֵין לִי אֶלָּא בִּנְזִירוּת בִּנְדָרִים מִנַּיִן ת״לתַּלְמוּד לוֹמַר אִישׁ כִּי יַפְלִיא לִנְדּוֹר נֶדֶר נָזִיר לְהַזִּיר לַה׳ מַקִּישׁ נְזִירוּת לִנְדָרִים וּנְדָרִים לִנְזִירוּת מָה נְזִירוּת עָשָׂה בּוֹ יְדוֹת נְזִירוּת כִּנְזִירוּת אַף נְדָרִים עָשָׂה בָּהֶם יְדוֹת נְדָרִים כִּנְדָרִים. וּמָה נְדָרִים עוֹבֵר בְּבַל יַחֵל וּבְבַל תְּאַחֵר אַף נְזִירוּת עוֹבֵר בְּבַל יַחֵל וּבְבַל תְּאַחֵר וּמָה נְדָרִים הָאָב מֵיפֵר נִדְרֵי בִתּוֹ וּבַעַל מֵיפֵר נִדְרֵי אִשְׁתּוֹ אַף נְזִירוּת הָאָב מֵיפֵר נְזִירוּת בִּתּוֹ וּבַעַל מֵיפֵר נְזִירוּת אִשְׁתּוֹ. מ״שמַאי שְׁנָא גַּבֵּי נְזִירוּת דִּכְתִיב נָזִיר לְהַזִּיר נְדָרִים נָמֵי הָא כְּתִיב לִנְדּוֹר נֶדֶר וְהֶיקֵּישָׁא לְמָה לִי. אִי כְּתַב נֶדֶר לִנְדּוֹר כְּדִכְתַב נָזִיר לְהַזִּיר כִּדְקָאָמְרַתְּ לָא צָרִיךְ הֶיקֵּישָׁא הַשְׁתָּא דִּכְתִיב לִנְדּוֹר נֶדֶר דִּבְּרָה תוֹרָה כִלְשׁוֹן בְּנֵי אָדָם. הָנִיחָא לְמַאן דְּאִית לֵיהּ דִּבְּרָה תּוֹרָה כִּלְשׁוֹן בְּנֵי אָדָם אֶלָּא לְמַאן דְּלֵית לֵיהּ דִּבְּרָה תּוֹרָה כִּלְשׁוֹן בְּנֵי אָדָם הַאי לִנְדּוֹר נֶדֶר מַאי עָבֵיד לֵיהּ דָּרֵישׁ לֵיהּ לַעֲשׂוֹת יְדוֹת נְדָרִים כִּנְדָרִים וּמַקִּישׁ נְזִירוּת לִנְדָרִים נָזִיר לְהַזִּיר דָּרֵישׁ לֵיהּ מְלַמֵּדמהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)

הערות

ואיבעית אימא ידות איידי דאתיין מדרשא כו׳. כלומר ודאי האי טעמא איתיה דלא דק תנא זמנין דפריש במאי דפתח וזימנין במאי דסליק ומיהו הכא איכ׳ טעמא אמאי פתח בידות: כינויין לשון נכרי׳ הם. הרי עיקר הדבר כלשונם:
לשון שבדו להם חכמים. כמו (מלכים א יב) בחדש אשר בדא מלבו תקנו לידור בל׳ הזה כדי שלא ירגילו להזכיר ל׳ קרבן כדי שלא יאמר קרבן לה׳ כי רוב המתפיסים בנדר היו מתפיסין בקרבן לכך תקנו לו כנויי: וידות היכא כתיבן. דקאמרת דאתיין מדרשא:
נזיר להזיר לעשות ידות נזירות כנזירות. כנוי נזירות כדי נסבה דלמאן דאמר שבדו להם חכמים הוי מדרבנן ולמ״ד ל׳ נכרים לא בעי קרא ועוד דתרוייהו לא נפקי מחד קרא וכן לא קתני אלא מה נזירות עשה ידות נזירות כו׳ וכנויי לא מדכר: עובר בבל יחל. דכתיב לא יחל דברו:
ובבל תאחר. דכתיב בנדר לא תאחר לשלמו: אי כתיב נדר לנדור כדכתיב נזיר להזיר כו׳. והוה דרשינן מיניה ידות אבל השתא דכתיב לנדור נדר דברה תורה כלשון ב״א שכך דרך המקרא לכתוב המקור ואחר כך שם הדבר ופירושו כמו לעשות מעשים ולשון ב״א לכפול דבריהם על דרך זה ולית כאן לישנא יתירא לדרשא: הניחא למ״ד ד״ת כו׳. פלוגתא בפ׳ אלו מציאות (דף לא:) ובפ״ק דקידושין (דף יז:) ובפ׳ ד׳ מיתות (דף סד:):רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

הערות

Gemara

Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון